מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר ודים בלובשטיין
סגן מנהל המחלקה לשיקום שדרה ומנהל היחידה לאורודינמיקה ושיקום שליטה בשתן, בית החולים לוינשטיין מומחה ברפואת שיקום ובעל ניסיון רב בטיפול ושיקום נפגעי שדרה. חבר סגל בחוג לרפואת שיקום. ד"ר בלובשטיין סיים את לימודי הרפואה ברוסיה והתמחה שם ברפואה פדיאטרית. בשנת 93' עלה לארץ, סיים התמחות ברפואה שיקומית ומאז עובד בבית החולים לוינשטיין כרופא בכיר במחלקה לנפגעי שדרה. 
תמר פולאק
תמר פולאק
סגנית אחות אחראית במחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר ראשון בסיעוד ותואר שני בסוציולוגיה רפואית. בעלת ידע ומומחיות בתחום הטיפול והשיקום בנפגעי חוט שדרה.
פרופ' עמירם כ
פרופ' עמירם כ"ץ
פרופסור כ"ץ ניהל את המחלקה לשיקום שדרה במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין עד 30.6.2022. מאז, עוסק בייעוץ, הוראה ומחקר במחלקה וגם בייעוץ פרטי. פרופסור כ"ץ ניהל את בית החולים לוינשטיין משנת 2011 עד יולי 2019. עוד קודם לכן שימש בתפקידים שונים בבית החולים לוינשטיין החל משנת 1983. את תפקידו כמנהל המחלקה לשיקום שדרה, הוא ממלא משנת 1994. פרופסור כ"ץ הוא מומחה ברפואה פיסיקלית ושיקום ובעל תואר נוסף כדוקטור לפילוסופיה (בחוג לפיזיולוגיה באוניברסיטת תל אביב). פרופ' כ"ץ השתלם בטיפול בפגיעות חוט שדרה ב- Stoke-Mandeville באנגליה וחבר בוועדה המדעית של החברה הבינלאומית לחוט שדרה ISCoS. יחד עם כל צוות המחלקה לשיקום שדרה בלוינשטיין פיתח סולם הערכה תפקודית לנפגעי חוט שדרה שמכתיב כיום יעדי טיפול שיקומי בנפגעי חוט שדרה במדינות רבות בכל העולם. פרטים נוספים ב- www.catzamiramprof.com
סיון אבנרי
סיון אבנרי
פיזיותרפיסט,מדריך קליני ובעל תארים ראשון ושני בפיזיותרפיה. (אוניברסיטת תל אביב)עובד בבית החולים לוינשטיין מאז 2001.אחראי על שירותי הפיזותרפיה במחלקה לשקום שדרה.
הדס טרייסמן
הדס טרייסמן
מרפאה בעיסוק אחראית, המחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר שני וותק של 14 שנה. התמחתה בתחום שיקום שדרה ובנושא זה כתבה גם את התזה
שרון רצהבי
שרון רצהבי
שרון רצהבי, פסיכולוגית רפואית מומחית. תואר ראשון מאוניברסיטת תל אביב, תואר שני מהמכללה האקדמית תל אביב יפו, בית ספר לפסיכותרפיה פסיכואנליטית באוניברסיטת חיפה. עבדה כפסיכולוגית בבית החולים רמב"ם ובבית החולים כרמל בחיפה עם אנשים המתמודדים עם מגוון מחלות ופציעות. כיום פסיכולוגית אחראית במחלקה לשיקום שדרה בבית לוינשטיין.

מובילי קהילה

שמואל-עדיני
שמואל-עדיני
פגוע חוט שדרה צווארי לאחר ניתוח להוצאת גידול אינטראמודולרי בגובה חוליות C2-C5 . חסר תחושה שיטחית ועמוקה.נכה בהגדרות הרפואיות,בריא בראש ובנחישות. כתבתי ספר \"שדרה כחוט השערה\" (פורסם באינטרנט) המתאר את נחישותי השיקומית בתקופה של מספר שנים ואת \"מלחמותי\" בכל התחומים הרפואיים והבירוקרטיים על מנת לחזור ולהשתלב בחברה כשווה.
כמוניחוט שדרהחיפוש מלווה

חיפוש מלווה

13/03/13 10:03
5 תגובות


מהנסיון שלכם, מה צריך לשאול כאשר מראיינים מלווה?



תגובות

השאלה באיזה סוג של מלווה מדובר.

כשיש אדם חולה , במיוחד כשמדובר במחלה שמשפיעה על התפקוד היומיומי בד"כ יש בן משפחה שהוא הCAREGIVER (המטפל העיקרי).

זה יכול להיות בן או בת זוג וזה יכול בן או בת להורה חולה.

מטפל עיקרי זה מנהל את רוב הטיפול בחולה.

כשאת כותבת מלווה נשאלת השאלה האם הכוונה לCAREGIVER או למטפל סיעוד צמוד שמועסק  ע"י החולה ומשפחתו (בד"כ עובד זר כשמדובר בחולה שנצרך לטיפול של 24 שעות ביממה).

כיום הנושא של העסקת עובדים זרים הנו מאוד שכיח . וזאת דרך לאפשר לאנשים סיעודיים להמשיך להתגורר בבית שלהם ובסביבה הטבעית שלהם ולא לעבור למסגרת חוץ ביתית.

כמובן בבחירת מטפל סיעודי שכזה יש מספר משתנים שחשוב לשים לב אליהם במטרה להגיע לטיפול נאות בחולה, על המטפל להיות אחראי, מסור, מיומן לטיפול פיסי בחולים לצד רגישות. זה כמובן האידיאל, אולם יש גם את כורח המציאות ועל אף שחשוב שתהיה התאמה אולטימטיבית בין המטפל למטופל הבחירה היא מתוך מאגר עובדים קיים, שלא לדבר על השחיקה שנוצרת גם אצל המטפל עצמו.

אנה-רייזמן
15/03/13 21:00

אכן הכוונה שלי הייתה ל-caregiver אלא דווקא בתחום שלי, ההמלצה היא שבן/בת הסוג ישארו ״בתפקיד״ הטבעי והמלווה יהיה מישהו מחוץ למשפחה. זאת אחת הסיבות שחשוב לפתח עם המלווה יחסי אמון כיוון שאנחנו נעזרים בו לעיתים במצבים רגישים ואינטימיים. אין מתכון מנצח למלווה ״מושלם״, אבל אני בטוחה שלרבים מכם יש נסיון חיובי/שלילי לכן אשמח לשמוע את הטיפים וההמלצות שלכם שבטוח יעזרו לאדם שנזקק לעזרת הזולת

שבת שלום,

אנה

 "מלווה" לנפגע צריך להיות אדם שעבר בעצמו משבר איטי או פתאומי  רפואי ו/או קליני והתאושש ממנה .

חייב להיות בעל יכולת תקשורת ורבלית .

המטרה של המלווה להתייחס בכבוד ולתת תקווה לנפגע .

 למצוא יחד עם הנפגע  תוואי בו יהיה עסוק ואם אפשר שיפור איכות חייו מתוך מה שיש .

לנסות להתיר בעדינות כל מיני קשרים מסובכים עם העבר ולהביט יחד אל העתיד החדש.

לתת לנפגע  טיפים

להציב לו מראה רק כשאפשר ומבלי לפגוע וכשצריך

למנוע כניסת הנפגע לסחרור  ללופ אינסופי של רגשות אשם דכאון בריחה חוסר תקווה אובדן אנרגיה

יש לי עוד  עצות אבל זה הכל בינתיים.

ולזכור כל מי שיש לו איזה למה לעשות שלמען זה יחיה יוכל לשאת כמעט כל איך.......................

ישנם סוגים שונים של מלווים.

המשפחה -בן הזוג ,ההורה ,העובד הזר הם העזרה המיידית והכוללת של המטופל

לגבי ליווי ותמיכה נפשית רצוי ונכון שזה יהיה מישהו חיצוני , על מנת לתת למשפחה להיות בתפקידים אחד פחות כי ממילא הם עושים הרבה

וכן לתת למטופל את המקום הנטראלי לוונטילציה . מה גם שיכולים להיות קשיים עם המטפל העיקרי  ואז ודאי שכדאי שיהיה מישהו חיצוני.

חשוב שהמטפל יהיה אמין רצוי בעל עבר וניסיון אישי במשבר רפואי, שיהיה לו ידע והבנה בטיפול וליווי. והכי חשוב שתהיה כימיה בינו לבין המטופל.
לפני החיפוש אחר מלווה רצוי לברר את הצרכים האמיתיים ומה מטרת הליווי על מנת למצוא את המלווה המתאים.
 

שביט
14/04/13 2:08

לדעתי זה שונה מאדם לאדם .מלווה אמור להיות בקיא ברקע רפואי ולדעת איך הוא ניגש בעיקר למכלול של בעיות רפואיות ומאחד אותם לטיפול יעיל מהיר ,הייתי שואל את המלווה איך הייתה פותר בעיה כזו? .צריך לזהות גם בלי לשאול אם המלווה בעל רגש.הקשבה ויכולת לתת מהלב.לפעמים זה יותר מבריא